מאות פרויקטים לאומיים עומדים מאחורי העשייה שלנו. אנחנו לא רק מתכננים ומנהלים את הפרויקטים המשמעותיים בישראל — אנחנו מלווים אותם לכל אורך הדרך. הניסיון המקצועי המצטבר מאפשר לנו לראות רחוק, לזהות אתגרים מוקדם, ולנהל כל תהליך בדיוק מקסימלי מהייעוץ הראשוני ועד סיום הפרויקט
הפעלת מנהלת לרישום מקרקעין המצוי באחריות נתיבי ישראל, כולל הכנת דוחות זמינות לרישום תצ"ר כולל בדיקת רקע סטטוטורי, עיבוד מידע גיאוגרפי, הכנת מפות בתוכנת ARCGIS, ומעקב אחר צוותי מודדים ובקרה על רישום המקרקעין.
הקמה והפעלה של מנהלת לבחינת זכאות למיגון אקוסטי במסגרת שלב עבודות ההקמה בכ-6,000 דירות הסמוכות לתחנות קו המטרו M1.
ליווי סביבתי לתכנית האב להקמת קריה לבסיסי חיל התקשוב, בסמוך לבאר שבע. העבודה כללה השתלבות בתהליך התכנון משלביו המוקדמים, סיוע בזיהוי והפחתת השפעות סביבתיות, הגדרת עקרונות לפיתוח בר-קיימא והטמעת שיקולים סביבתיים בתכנון השטחי והמערכתי של הקריה. הדגש המרכזי היה על יצירת תשתית צבאית מתקדמת תוך שמירה על רגישויות סביבתיות באזור הנגב, לרבות נושאים של משאבי טבע, תשתיות מים, שטחים פתוחים והקשרים אקולוגיים.
ייעוץ סביבתי לתוכנית תשתית לאומית מספר 41, להקמת תחנת כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה בהספק של 300 מגה-ואט. במסגרת העבודה ניתן ליווי צמוד לקידום ההליך מול הוועדה לתשתיות לאומיות, לרבות הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, בקרה מקצועית על מסמכי התוכנית, וניהול צוות יועצים מומחים מתחומים סביבתיים מגוונים. העבודה כללה תאומים בין-ארגוניים וניהול הממשקים הנדרשים לקידום הפרויקט מול כלל הגורמים הרלוונטיים.
עריכת מדריך יישומי למניעת זיהום אור בשטחים פתוחים ובמרחבים עירוניים. המדריך כולל עקרונות תכנון, המלצות לתקינה ולשיטות תאורה מותאמות, מתוך מטרה לצמצם את הפגיעה בערכי טבע, בעלי חיים וסביבה, ולהעלות את המודעות להשפעות הסביבתיות של תאורה מלאכותית.
ליווי סביבתי להקמת מתקן לטיפול בזיהום מי תהום שנגרם כתוצאה מהפעילות הביטחונית באתר תעש השרון. העבודה כללה ייעוץ להליך היתר הבנייה של המתקן כחלק מפרויקט שיקום כולל, ובפרט להבראת נחל הירקון.
העבודה כללה בחינת השפעות סביבתיות של המיקום וההקמה, התאמה לאילוצי סביבה רגישים באזור מדברי, גיבוש המלצות לשמירה על ערכי טבע ונוף, ותיאום מול גורמים רגולטוריים ורשויות רלוונטיות.
הפרויקט נועד לחזק את תשתית אספקת המים באזורים מרוחקים ולאפשר ניהול מיטבי של המערכת התפעולית בדרום הארץ.
ליווי סביבתי לתכנית האב להקמת קריה לבסיסי חיל המודיעין בסמוך לבאר שבע. העבודה כללה השתלבות בתהליך התכנון האסטרטגי משלביו המוקדמים, ניתוח השפעות סביבתיות אפשריות, והטמעת שיקולי קיימות ותשתיות אקולוגיות במערך הפיתוח. הדגש ניתן לשמירה על ערכי טבע ייחודיים לאזור, איזון בין צורכי הפיתוח הביטחוני לבין הרגישויות הסביבתיות במרחב הנגב, ותיאום מול גורמים סביבתיים ורשויות רלוונטיות לאורך תהליך התכנון.
ליווי וייעוץ סביבתי לתכנון מקטע קו המים בין גן הדרום לגן יבנה, כחלק מהרחבת מערכת ההולכה של קו המים השלישי. העבודה כללה בחינת רגישויות סביבתיות, התאמת התוואי לאילוצים סביבתיים, גיבוש המלצות תכנוניות לשמירה על ערכי טבע, נוף וסביבה פתוחה, ותיאום מול גורמים רלוונטיים ברשויות ובשטח.
מטרת הפרויקט היא חיזוק האספקה של מים שפירים לאזור ולמתן מענה לצרכים עתידיים במסגרת תכניות הפיתוח והגידול הדמוגרפי במרחב. מקטע קו המים השלישי
במסגרת גיבוש עמדה לקראת חידוש זיכיון ים המלח, בוצעה בחינה גאוגרפית מקיפה שמטרתה להציע מדיניות עדכנית ואחראית לתיחום מחודש של שטח הזיכיון. העבודה כללה ניתוח צרכים ותועלות מול מפגעים ומגבלות, בחינת חלופות תכנוניות וגיאוגרפיות, והתוויית גבולות חלופיים שיאפשרו פעילות כלכלית תוך שמירה על ערכי טבע, סביבת חוף וצרכים ציבוריים.
הבחינה נועדה לצמצם את השטח הכלול בזיכיון הנוכחי, ולהבטיח מיזעור של פגיעות סביבתיות לצד קידום אינטרסים לאומיים ארוכי טווח.
בהתאם להנחיות תמ"א 1, המגדירה בפרק החופים את החובה להכין מסמך ראייה כולל כתנאי מקדים לתכניות פיתוח לאורך החוף, בוצע ליווי סביבתי לעיריית עכו בגיבוש מסמך המדיניות לחופי העיר. המסמך מציג ראייה תכנונית וסביבתית אינטגרטיבית, שמטרתה להבטיח פיתוח מושכל של רצועת החוף תוך שמירה על ערכי טבע ונוף, נגישות הציבור, מניעת סיכונים סביבתיים, ועמידה בהוראות תמ"א 13 ותמ"א 1.
הליווי כלל זיהוי רגישויות סביבתיות, ניתוח שימושי קרקע קיימים ומתוכננים, והתוויית עקרונות לפיתוח בר-קיימא, במטרה להנחות את קובעי המדיניות ואת מוסדות התכנון בשלבי הקידום הבאים של פרויקטים לאורך חופי עכו.
עריכת תסקיר השפעה על הסביבה עבור תוכנית להקמת מתקן התפלה בחבל שורק, כולל ניהול מקצועי של צוות יועצי סביבה בתחומים מגוונים. התסקיר בחן השפעות סביבתיות נרחבות על הסביבה הימית באמצעות מודלים מתקדמים לפיזור מלחים ותמלחות, לצד ניתוחים של השפעות אקולוגיות, אקוסטיות, חומ"ס ועוד. העבודה לוותה בתיאום צמוד עם גורמים מקצועיים ומוסדות תכנון.
בניית מודל אקולוגי־הנדסי לצורך בחינת הסבת מי מעיינות לשיקום נחלים ושטחים פתוחים. במסגרת העבודה גובשה מדיניות חדשה הרואה בטבע גורם בעל זכאות למשאבי מים, תוך חישוב פרוגרמטי של כמויות מים נדרשות לצורכי שיקום והחייאת מערכות אקולוגיות. המודל מהווה בסיס תכנוני למדיניות ארוכת טווח להשבת מים לטבע בישראל.
בדיקת היתכנות ראשונית לפרויקט תעלת הימים, שמטרתו הובלת מים מהים התיכון לים המלח באמצעות גרביטציה. במסגרת העבודה נבחנו היבטים סביבתיים, הנדסיים וכלכליים של התוואי המוצע, לרבות אפשרות להקמת מתקן התפלה לאורך הנתיב.
העבודה כללה ניתוח חלופות טכנולוגיות והערכת השפעות סביבתיות ותכנוניות, במטרה לבחון את היתכנות הפרויקט כמענה לצרכים אזוריים של אספקת מים, ייצוב מפלס ים המלח ופיתוח תשתיות משק המים.
על רקע מגבלות השטח להקמת שדה תעופה משלים ביבשה, בוצעה בדיקת היתכנות להקמת שדה תעופה בלב ים. העבודה כללה הערכה סביבתית וכלכלית מעמיקה לבחינת האפשרות להקים את השדה בים התיכון, כאשר החלופה המרכזית שנבחנה ממוקמת מול חופי חדרה.
הבדיקה שילבה שיקולים סביבתיים, תכנוניים, טכנולוגיים ותשתיתיים, לצד ניתוחי כדאיות כלכלית. ממצאי העבודה מספקים תשתית ידע מקצועית לתהליך קבלת ההחלטות הלאומי בנוגע למיקום שדה התעופה העתידי של ישראל.
בחינה כוללת של סל פתרונות ישימים להגנה על מצוקי החוף מפני קריסה, תוך התאמה לכל רשות מקומית בנפרד. במסגרת העבודה גובש מסמך תכנוני אסטרטגי, המציג תפיסה כוללת לניהול ופיתוח רצועת החוף, לרבות: איזון בין פיתוח לשימור, מיפוי מוקדי חוף וזכויות מוצעות, חופי רחצה, אזורים ייעודיים לחינוך וספורט ימי, טיילות, צירים מובילים לחוף, ושטחים ייעודיים לאירועים ציבוריים.
המסמך שימש ככלי תכנוני ורשותי לגיבוש מדיניות פיתוח חוף ברת קיימא בהתאמה לצרכים המקומיים.
ניהול וקידום תוכנית הר/2202, כולל ניהול 7 תוכניות מפורטות מורכבות בממשק בין הים לעיר הרצליה. התוכניות עוסקות בתשתיות, שמירה על הסביבה החופית, שמירה על המצוק, ניתוח השפעות ימיות, פיתוח שבילים להולכי רגל ופיתוח בהתאם לתמ"א 13. הפרויקט כלל ניהול לוחות זמנים, תקציב, ניהול צוות היועצים ומשימות עבור מספר תוכניות אשר מקודמות מקביל אשר מקודמות על ידי עיריית הרצליה והחברה העירונית.
אלקטרה בנייה להוצאת היתר לתחנת הכוח, הכנה ובקרה של מסמכי ההיתר, עבודה בתאום מול הות"ל ויועצים מקצועיים מטעם הות"ל, אינטגרציה של החומרים וחתירה לקבלת אישור הות"ל למסמכי ההיתר.
ליווי סביבתי לתוכנית תשתית לאומית מספר 40 להקמת תחנת כוח באגירה שאובה בהספק של 300 מגה-ואט. במסגרת התהליך בוצעה הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, בקרה על מסמכי התוכנית, ניהול צוות יועצים סביבתיים וייעוץ שוטף אל מול הוועדה לתשתיות לאומיות. העבודה כללה גם תיאום בין בעלי עניין מקצועיים והצגת הממצאים למוסדות התכנון.
תכנית חזית חוף הים בהרצליה (תב"ע 504-0467118) היא תכנית מתארת ומפורטת שמטרתה שימור, פיתוח ושיקום רצועת החוף בעיר. התכנית מגדירה טיפוסים שונים של חופים: חופים טבעיים לשימור, חופים לפיתוח עירוני מתון, וחופים לפיתוח אינטנסיבי. כמו כן, היא עוסקת בהרחבת החוף ובהגנה על מצוק החוף, תוך הגדרת שימושים לנופש, ספורט ימי וחופי עבור תושבי העיר והמטרופולין, חיזוק הקשר בין העיר לים, ושמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת בסביבה החופית.
ייעוץ חברתי ופרוגרמטי לתכנית האב לבתי עלמין במטרופולין תל אביב – מחוזות תל אביב והמרכז. העבודה כללה השתתפות כיועץ ליבה בתהליך, גיבוש מתווה ומתודולוגיית עבודה, ניתוח מצב קיים ואפיון פרמטרים וקריטריונים לזיהוי צרכי הקבורה השונים בטווח הארוך. העבודה התבססה על תכלול כלל התכניות המקודמות ביישובי המטרופולין ומיפוין, זיהוי הבדלים בין היישובים בהיבטים דתיים, מגזריים ודמוגרפיים, וגיבוש מתודולוגיה דיפרנציאלית להערכת צרכי הקבורה – אשר אושרה מול המזמין.
עריכת תסקיר חברתי למתחם שז"ר בבאר שבע במסגרת תהליך של התחדשות עירונית. העבודה כללה מיפוי חברתי ומרחבי, ביצוע סקר תושבים וכתיבת דוח חברתי הכולל המלצות לתכנון ולליווי הדיירים לאורך התהליך. העבודה בוצעה עבור היזם, לבקשת מנהלת ההתחדשות העירונית בעיר.
כתיבת מסמך מדיניות עירונית בנושא ניהול אנרגיה, אנרגיות מתחדשות ושימוש מושכל במקורות אנרגיה. העבודה כללה ליווי עיריית חולון בגיבוש מדיניות לפיתוח תחום האנרגיה בעיר, תוך התייחסות להיבטי צריכה, ייצור ואגירה של אנרגיה. במסגרת העבודה נוסחו הנחיות תכנון ייעודיות לשלב התב"ע ולשלב ההיתר.
הכנת מסמך כושר נשיאה עבור הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, המבוסס על מסמך המדיניות הקיים לעיר. מטרת המסמך היא לספק לעירייה כלי פרקטי לניהול ולבחינה של תכניות מפורטות בתחום ההתחדשות העירונית. המסמך כולל התייחסות לצרכי ציבור, תשתיות, שמאות ותנועה, תוך בחינת כושר הנשיאה של התשתיות העירוניות – הן ביחס למצב הקיים והן ביחס לתוספת יחידות הדיור המתוכננת.
המתחם כולל כ-250 יחידות דיור במצב הקיים, ומתוכנן במסגרת מהלך כולל של חידוש ופיתוח עירוני באזור.
ניהול פרויקט וייעוץ חברתי ופרוגרמטי למסמך מדיניות מרחבי עבור היישובים צפת, חצור הגלילית וראש פינה, ביוזמת לשכת התכנון מחוז צפון ומינהל התכנון. המסמך נועד לתת מענה לתחזיות התכנית הממשלתית לדיור וליוזמות תכנון מקומיות, חלקן מחוץ לתכניות המתאר הכוללניות. התפקיד כלל בניית תכנית עבודה, הגדרת אבני דרך ולו"ז, ניהול צוות יועצים רב-תחומי, תיאום עם בעלי עניין, והובלה של התהליך התכנוני עד לאימוץ המסמך בוועדה המחוזית צפון.
עריכת מסמך מדיניות תכנוני בנושא תת-הקרקע העמוק. העבודה כללה סקירה השוואתית ואקדמית של המצב הקיים בישראל ובעולם, בחינה של תחזיות עתידיות וטכנולוגיות רלוונטיות לניצול תת-הקרקע לצורכי אנרגיה, והתאמת המסקנות למשק האנרגיה הישראלי.
ייעוץ חברתי במסגרת תכנית האב לתשתיות במטרופולין תל אביב. העבודה כללה ליווי צמוד למתווה העבודה ולמתודולוגיה הייחודית שפותחה בתכנית, תוך שילוב מרכיבים חברתיים בשלבי התכנון השונים.
בשלב ניתוח המצב הקיים, בוצעו ניתוחי GIS מתקדמים לזיהוי אזורים בעלי רגישות חברתית גבוהה, קרבה לתשתיות מסוג NIMBY, ואזורים חסרי תשתיות חיוניות כמו תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, נגישות עירונית וחיבור לשטחים פתוחים. על בסיס ניתוחים אלה, שולבו שיקולים חברתיים בתהליך העבודה של צוותי התכנון והיועצים, והוגדרו מטרות חברתיות כבר בשלבים מוקדמים, על מנת להבטיח את הטמעתן לאורך כל שלבי הפיתוח.
כתיבת חוות דעת מקצועית עבור המשרד להגנת הסביבה, לבחינת ההשפעה הכלכלית של מעגנות על העורף העירוני הסמוך להן.
ניהול צוות יועצים לתכנית אב אזורית בנגב המזרחי, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. מטרת התכנית היא גיבוש אסטרטגיה אזורית חוצת גבולות מוניציפליים, שתשמש בסיס למסמך מדיניות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. העבודה כוללת ניהול צוות היועצים, קביעת לוחות זמנים, גיבוש תכנית עבודה, ניהול משימות, תיאום עם בעלי עניין, ארגון כנסים וסיורים מקצועיים, וקידום התכנית עד לאימוצה בוועדה המחוזית.
מטרת העל של התכנית היא קידום צמיחה מואצת ואיכותית בכלל תחומי הפיתוח, בדגש על שיפור איכות החיים של תושבי המרחב. ניהול תהליך התכנון וייעוץ סביבתי לתכנית האסטרטגית לנגב המערבי וחבל תקומה, שהחלה כמענה תכנוני לאירוע הביטחוני שהתרחש במרחב ב-7 באוקטובר 2023. התכנית מקודמת מתוך ראייה ארוכת טווח, ומיועדת לחזק ולהעצים את היישובים העירוניים והמועצות האזוריות באזור – שדרות, נתיבות, אופקים, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב, בני שמעון, מרחבים ואשכול.
המתחם כולל כ-80 יחידות דיור במצב הקיים, ומתוכנן במסגרת קידום תכנית כוללנית להתחדשות עירונית.
המתחם מצוי במצב קיים צפוף מאוד, עם ערוב שימושים גבוה, וכולל במרכזו את תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה. התכנון שואף לחזק מרכז עירוני פעיל – בדמות דאון-טאון עירוני – הן במצב הקיים והן במצב המתוכנן.
ניהול הפרויקט כולל ניהול צוות היועצים, קביעת לוחות זמנים, הגדרה וניהול של משימות, קידום התכנית מול מוסדות התכנון, וניהול הממשקים בין כלל בעלי העניין – מתוך ראייה רחבה לקידום התכנית עד לאישורה בוועדה המחוזית.
המתחם ממוקם בטבעת הראשונה והשנייה של התחנה, והתכנון נעשה בהתאם להנחיות תמ"א 70.
המתחם כולל 557 יחידות דיור, תוכנית ההתחדשות העירונית מציעה כ-2,000 יחידות דיור חדשות. התסקיר חברתי הוגש למנהלת התחדשות עירונית חיפה ולמחוז התכנון.
ניתוח הביקושים לשכירות בעיר אור יהודה, בעקבות מימוש מקביל של כ-15 תכניות פינוי-בינוי, אשר צפויות ליצור גל ביקושים לדירות להשכרה. העבודה כללה אומדן של הביקוש העתידי, ניתוח ההשפעות השליליות האפשריות על אוכלוסיות מוחלשות בעיר, וגיבוש סל פתרונות להתמודדות עם הביקוש לשכירות זמנית בתקופת ביצוע הפרויקטים.
הפרויקט ממוקם בפריפריה וכולל אתגרים משמעותיים בהיבט של היתכנות כלכלית, כחלק מתהליך קידום התכנית.
הפרויקט ממוקם בפריפריה וכולל התמודדות עם אתגרים בתחום ההיתכנות הכלכלית, כחלק בלתי נפרד מהליך קידום התכנית.
המתחם ממוקם באזור נגיש ומרכזי בעיר, ובמצב הקיים כולל 844 יחידות דיור. התכנית מציעה פינוי-בינוי בהיקף של 3,705 יחידות דיור חדשות. התכנית כוללת שבעה מתחמי תכנון לפינוי-בינוי, שכל אחד מהם מהווה יחידת מימוש עצמאית, וכן מתחם נוסף לייעוד ציבורי. המתחמים כוללים מגדלי מגורים בגבהים שונים – 8 עד 25 קומות, תוך דגש על בינוי בעצימות גבוהה לאורך רחוב יוספטל.
קידום וניהול לוחות הזמנים של התוכנית ותקציב, הובלת צוות יועצים, ומעקב שוטף אחר משימות ותהליך קידום התכנית.
קידום, עריכה וניהול של תכנית תשתית לאומית עבור רצועת קו מתח עליון באורך של כ-100 ק"מ, כולל תחמ"שים ברמת הגולן, עמק הירדן ועמק בית שאן. מטרת התכנית היא לתמוך ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת. העבודה כוללת בחינות סטטוטוריות, התוויית חלופות תכנון, תיאומים עם בעלי עניין, ניהול צוות יועצים, עריכת מסמכי תכנית, קידום והצגת התכנית במוסדות התכנון, וכן ניהול תקציב ולוחות זמנים.
ניהול וקידום ההליך הסטטוטורי להקמת תחנת כוח עבור רפק תקשורת ותשתיות / צומת אנרגיה. העבודה כללה תיאום עם גופי התכנון ובעלי העניין, ניהול צוות מקצועי רב-תחומי, ריכוז עבודת היועצים, פתרון קונפליקטים תכנוניים, וייצוג צוות התכנון מול בעלי המניות. כמו כן, נוהל תהליך עמידה בלוחות הזמנים ובמשימות הפרויקט, החל משלב ההנעה ועד לאישור התכנית ברשויות.
תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת עבור אתר אגירת אנרגיה ראשון מסוגו בישראל, במבואות גלבוע, ביוזמת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. העבודה החלה בהובלת תכנון לתחנת כוח גדולה המוסקת בגז טבעי ובסולר לגיבוי, שכללה תשתיות נלוות (תחמ"ש, מתקן דלק, קווי דלק, גז וחשמל). בינואר 2021 הוסבה התכנית לאתר אגירת אנרגיה.
תכנון להרחבת המתחם בשטח של כ-35 דונם. העבודה כללה עריכת פרוגרמה, גיבוש מרחבי חיפוש, בחינת חלופות, מסמך סביבתי ועריכת תכנית מפורטת הכוללת נספחים נלווים (בינוי, סיכונים וסביבה). בנוסף, בוצע תיאום עם בעלי עניין, קידום הליך סטטוטורי לאישור התכנית, והשתתפות בדיונים במוסדות התכנון.
תכנית תשתית לאומית (תת"ל 147) להקמת מתקן אגירת אנרגיה בשטח המשבצת של קיבוץ בית ניר, סמוך למושב איתן שבאזור לכיש. במסגרת התת"ל, החברה משמשת גם כמתכנן הראשי של התכנית ועורכת את התכנית על כלל היבטיה – תכנוניים, תשתיתיים וסביבתיים.
ניהול הפרויקט כולל: קידום תכנית העבודה, קביעת לוחות זמנים, ניהול צוות היועצים, עבודה מול מזמין העבודה, גורמי העניין וצוות הות"ל.
העבודה כללה בחינת אפשרויות לשילוב מתקני אנרגיה מתחדשת בבתי עלמין ובשבילי אופניים, מיקסום שימושי קרקע לייצור אנרגיה במחוזות צפון ודרום, ומתן ייעוץ בנושאי סביבה ותשתיות. בנוסף, נוהלה הפעלה של יועצים מקצועיים בתחומים ייחודיים כגון סיכונים, דלקים, איכות אויר, קרינה ועוד.
העבודה כללה ליווי צוות התכנון בתהליך אישור התכנית מול הוועדה המחוזית, בדיקת תשריט המסילה ומתן הערות מקצועיות, תיאומים עם גופים רלוונטיים במסגרת שלב הפרה-רולינג, והכנה לקראת דיונים בוועדה המחוזית, כולל תיאום ווידוא תמיכה מצד חברי הוועדה המחוזית דרום.
קידום, ניהול ועריכת תכנית תשתית לאומית מפורטת לרצועת תשתיות משולבת באורך של כ-180 ק"מ, מצומת הערבה ועד אילת, הכוללת כ-15 מתקני תשתית, הרצועה כוללת מקטע תת-קרקעי באורך של כ-122 ק"מ. ניהול תכנון החל בכנס בעלי עניין, והמשיך בבחינת חלופות מאקרו לתוואי הרצועה בכל מרחב הנגב והערבה, ובחינת חלופות מיקרו בסמוך לכביש 90. כמו כן נבחנה כדאיות של כ-50 חלופות למתקני התשתית. העבודה כללה עריכת מסמכי התכנית, גיבוש מתודולוגיית תכנון, ניהול צוות יועצים, תקציב ולוחות זמנים, תיאום מול גופי תשתית ובעלי עניין, עבודת GIS, והצגת התכנית בפני מוסדות התכנון הארציים. העבודה כללה גם עריכת מסמך נופי–סביבתי, כחלופה לתסקיר השפעה על הסביבה.
מתח"מ גלילות תוכנן במטרה ליצור סמיכות וקישוריות מיטבית בין כלל אמצעי התחבורה במרחב – מטרו, רכבת כבדה, מסוף אוטובוסים וחניון לילה. תהליך התכנון הסטטוטורי, כולל אחריות על ניהול צוות התכנון, תיאום מול כלל הגורמים הרלוונטיים, ניהול לוחות זמנים ותקציב, מעקב אחר משימות וליווי שוטף של קידום התוכנית. בנוסף, צוות סביבה ליווה את המתכננים לתכנון סביבתי בר קיימא (אקוסטיקה, איכות אויר, קרינה וכו').
תמ"א 42 – ניהול כולל של הפרויקט: בניית תכנית עבודה, הגדרת אבני דרך לאישור מול המזמין, ניהול משימות צוות היועצים, תיאום מול גופים ממשלתיים ובעלי עניין (לשכות התכנון המחוזיות, נת"י, נת"ע, חוצה ישראל, רכבת ישראל, משרד התשתיות, המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, משרד הביטחון, וגופי NGO), וכן קידום התכנית מול מנהל התכנון ומוסדות התכנון. התהליך כלל גם ריכוז התייחסויות של רשויות מקומיות, לשכות תכנון מחוזיות וגופים נוספים, ניהול המענה באמצעות צוות התכנון, והכנת מסמכים והצגות למוסדות התכנון. ניהול הפרויקט כולל גם בקרה תקציבית על צוות התכנון והיועצים, בעלות כוללת של למעלה מ-10 מיליון ש"ח.
ניהול תכנון וייעוץ סביבתי לתכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת עבור השטח הקרקעי של נמל התעופה בן גוריון (נתב"ג). התכנית כוללת שני שלבים: שלב ראשון להכנת תכנית אב, ושלב שני לגיבוש תכנית סטטוטורית.
מתן ייעוץ שוטף לחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, הכולל הכנת חוות דעת מקצועיות בנושאים של קידום תכנון, תהליכים סטטוטוריים, ביצוע פרויקטים ותכנון סביבתי. העבודה כוללת ליווי ובקרה על מסמכים ותכניות שמקדם המזמין.
בחינת שיקולים תכנוניים לצד שיקולים הנדסיים, כלכליים, פיננסיים, רגולטוריים, סביבתיים ואסטרטגיים, לרבות שיקולים מדיניים וצורכי משק המים, במסגרת בדיקת היתכנות להקמת מתקן התפלה לצורך אספקת עד 200 מיליון מ"ק מים לשתייה מירדן. העבודה בוצעה בשיתוף פעולה מלא עם צוותים ייעודיים ממשרד האנרגיה, משרד החוץ, מנהל התכנון, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, המל"ל, והשגרירות הישראלית בירדן.
בניית מתודולוגיה, גיבוש חלופות, ובחינה סטטוטורית, סביבתית והנדסית לתמ"א 1/28 ותמ"א 1/29. כמו כן בוצעה קביעת צרכים בהתאם לתחזיות אוכלוסייה, תיאום עם בעלי עניין, ניהול צוות יועצים, עריכת מסמכי תכנית, קידום והצגת התכנית במוסדות התכנון, וניהול תקציב ולוחות זמנים.
ניהול וריכוז צוות הפקעות עבור מועצה אזורית דרום השרון, כולל ליווי מלא של הליך ההפקעה עד לרישום סעיף 19 בילקוט הפרסומים או ביטול ההפקעה, במקרים בהם הדבר נדרש.
ליווי וניהול צוותי הפקעות לצורך קידום זמינות מקרקעין בפרויקטי תחבורה במוקדי סיכון, עבור נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה (מע"צ).
במסגרת החלטת ממשלה 3790 לצמצום פערים חברתיים-כלכליים ולקידום פיתוח כלכלי במזרח ירושלים, פועלת עיריית ירושלים, באמצעות חברת מוריה, להקמת מבני חינוך בשכונות מזרח העיר. כחלק מהליכי קידום הפרויקטים, נדרשות הפקעות קרקע עבור מוסדות החינוך. היקף ההפקעות הכולל עומד על כ-100 מגרשים, בשטח של כ-700 דונם.
ליווי תכנית הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באורך של 31 ק"מ, הכולל מקטע תת-קרקעי באורך של 2.5 ק"מ ו-53 תחנות (מהן 3 תת-קרקעיות). העבודה כללה ריכוז וניהול הליך ההפקעות, בתיאום עם מנהלי מקטעים, מנהל התכנון, יועצים משפטיים, מודדים ורשויות מקומיות.
ניהול תהליך ההפקעות עבור הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים, באורך של 20 ק"מ הכולל 41 תחנות. העבודה כללה תיאום מול מנהלי מקטעים, רשויות מקומיות ומנהל התכנון, וכן ניהול צוותי ההפקעות – בהם יועצים משפטיים, מודדים ואדריכלים.
קידום, עריכה וניהול של תכנית תשתית בסמכות הוועדה המחוזית דרום, לתכנון רצועת קו מתח עליון באורך של כ-40 ק"מ, בין ערד, קריית המודיעין ומעבר מיתר. התכנית נועדה לעמוד ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת ולשפר את שירות החשמל לעיר ערד. העבודה כוללת בחינות סטטוטוריות, התוויית חלופות, תיאום עם בעלי עניין, ניהול צוות יועצים, עריכת מסמכי תכנית, קידום והצגת התכנית במוסדות התכנון, וניהול תקציב ולוחות זמנים.
תכנית תשתית לאומית ברמה מפורטת להקמת תחנת כוח בהספק גבוה, המופעלת בגז טבעי ובסולר לגיבוי. התכנית כוללת את שטח התחנה וכן את כלל התשתיות הנלוות הנדרשות לתפעולה. הליך העבודה החל בגיבוש מתודולוגיה לאיתור מתחמים מתאימים, ובוצעה בחינה מעמיקה עבור למעלה מ-100 חלופות. העבודה כללה עריכת מסמכי התכנית, ניהול צוות יועצים רחב, ניהול תקציב ולוחות זמנים, ייעוץ סביבתי, תיאום מול בעלי עניין, וקידום והצגת התכנית במוסדות התכנון הרלוונטיים.
הקמה והפעלה של מנהלת התחדשות עירונית, האחראית על גיבוש והובלת מדיניות העיר בתחום ההתחדשות. במסגרת פעילותה, המנהלת מהווה גורם מקשר בין התושבים, היזמים והעירייה, ומקדמת מסמכי מדיניות ייעודיים למזרח העיר ולמערבה. הפעילות כללה ליווי תב"עות להתחדשות עירונית, איתור והובלת תכניות במסלול רשויות, הנחיית תושבים, וסיוע בהיערכות פרוגרמטית לשטחי ציבור בהתאם לצפי מימוש פרויקטים.
במסגרת החלטת ממשלה 3790 לצמצום פערים חברתיים-כלכליים ולקידום פיתוח כלכלי במזרח ירושלים, פועלת עיריית ירושלים, באמצעות חברת מוריה, להקמת מבני חינוך בשכונות מזרח העיר. במהלך קידום הפרויקטים, נדרשות לעיתים הפקעות קרקע הן עבור מבני החינוך והן עבור דרכי הגישה אליהם. במסגרת זו מנוהל תהליך הפקעה בהיקף של כ-30 מגרשים, לטובת הבטחת נגישות ותשתית מתאימה למוסדות החינוך החדשים.
חברת מקורות מקדמת תצ"רים (תכניות לצרכי רישום) עבור מתקני מים, לשם כך הוקמה מנהלת ייעודית האחראית על תפעול ומעקב אחר צוותי מודדים, וכן על ביצוע בקרה בתחום רישום המקרקעין.
המנהלת הוקמה כמענה להחלטת הממשלה מספר 1231 לפינוי ופיתוח מפרץ חיפה. המנהלת אחראית על גיבוש וביצוע תכנית העבודה למימוש ההחלטה, ביצוע מעקב ובקרה אחר הגופים המבצעים, פתרון חסמים, בדיקת עמידה ביעדים ובלוחות הזמנים, וקידום שיתוף ציבור והעלאת המודעות לחשיבות הפרויקט ומטרותיו.
קידום תמ"א 10/ד/15 ברמה מפורטת הכוללת למעלה מ-120 אתרי מחקר ופיתוח אגרו-וולטאיים בפריסה ארצית. העבודה כללה ניהול כולל של התכנון, לרבות תכנון פיזי ועריכת מסמכי תכנית, ניהול צוות יועצים, גיבוש מתודולוגיה, תיאום עם גופי תשתית ובעלי עניין מרובים, והצגת התכנית במוסדות התכנון הארציים. נוסף לכך, גובשו דוחות תכנון מוקדם ומסמכי תכנית, נוהל ניהול תקציב מלא, ונערכה עבודה צמודה עם גורמי ממשלה. בנוסף, עריכת מסמך נופי-סביבתי דיגיטלי לתמ"א וקבלת חוו"ד חיובית של המשרד להגנ"ס.
הכנת סקר נכסים דיגיטלי עבור אגף התכנון של משטרת ישראל. העבודה כללה קבלת מידע מסוקרי שטח, טיוב הנתונים והכנת שכבות דיגיטליות עבור מערכת הממ"ג של משטרת ישראל.
מטרת העבודה הייתה לאפשר לנציגי המשרד להבין את היקף השטחים החקלאיים שנגרעו לאורך העשור האחרון. לצורך כך פותחו תהליכי עבודה אוטומטיים מבוססי GIS, וכן בוצעו אפיון ובנייה של מערכת ייעודית להצגת הנתונים.
פרויקט פיילוט לבחינת פוטנציאל פיתוח של שימושים סחירים במתחמים צמודי רק"ל, בגבולות תכנית הקו הסגול (תת"ל 70). העבודה כללה בחינה סטטוטורית, קניינית (הפקעות ובעלויות), ובחינת שימושי קרקע – תוך זיהוי רגישויות והזדמנויות. גובשו המלצות להמשך פעולה עבור נת"ע. במסגרת הפיילוט נבחנו 13 איתורים לאורך התוואי ברשויות שונות, בבעלויות מגוונות, סוגי הפקעה שונים, ומצבי תפיסת חזקה בפועל. לכל איתור בוצעה בחינה ראשונית, כאשר האפשרויות להמשך כללו: בדיקה משפטית בנת"ע, קידום בחינת התכנות, או פסילה. מתוכם, 8 איתורים הומלצו להמשך.
בחינה וניתוח של זכויות הבנייה סביב תחנות המטרו, בהתבסס על כלל התוכניות המפורטות התקפות בתחום תמ"א 70. במסגרת הפרויקט נבנתה קומפילציית תוכניות מאושרות בגבולות תמ"א 70 ונותחה במודל GIS ייעודי. הניתוח כלל בחינת זכויות הבנייה המאושרות ברדיוסים משתנים סביב התחנות, תוך התמקדות בייעודי מגורים, מסחר, תעסוקה ותעשייה. העבודה כללה ניתוח של כ-5,550 תוכניות עבור 111 תחנות מטרו בקווים M1, M2 ו-M3.
העבודה התבססה על ניתוח כלל הכבישים שבאחריות החברה, וכללה קופילציה של תכניות סטטוטוריות הסמוכות לקטעי הדרך, דיוק ועדכון שכבת האינטרסים של נת"י, וייעוץ לשיפור שיטות העבודה והניהול במערכת ה-GIS.
בחינה מאקרו-כלכלית של השלכות סביבתיות וכלכליות הנובעות מתופעת עודפי העפר.
כתיבת חוות דעת מקצועית בנוגע להשפעה הכלכלית של מעגנות על העורף העירוני הסמוך להן.
בחינת החסמים והאתגרים בפיתוח אזורי תעשייה וקידום תעסוקה בנגב. העבודה כללה מיפוי של חסמים בירוקרטיים, סטטוטוריים, כשלי שוק ופערים בין הפריפריה למרכז. המחקר לוּוה במסקנות והמלצות אופרטיביות לקידום יזמות ותעסוקה באזור.
הכנת פרוגרמה כלכלית עבור אזור תעשייה חדש ביפיע, כולל המלצות על תמהיל וגודל מגרשים לצורכי שיווק.
עריכת פרוגרמה כלכלית לתכנון אזור תעשייה חדש בצומת קציעות.
אזור התכנון תחום בין כביש 443 במזרח, יער בן שמן בצפון ובמערב, וגובל מדרום ברובע העסקים החדש, בצפון-מערב העיר מודיעין-מכבים-רעות. התכנית תואמת את הוראות תכנית המתאר הכוללנית למודיעין וכוללת: פיתוח רצועת בינוי בתפר עם רובע העסקים החדש, לטובת משרדים ותעסוקה בבנייה אינטנסיבית, פיתוח שדרה מרכזית המחברת את מרכז העיר הקיים עם המרכז החדש, אזור המשרדים, המסחר, התיירות והיער, תכנון צירי תחבורה לשיפור הגישה למתחם ולחיבורו לרובע העסקים, עירוב שימושים – תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ומלונאות ושמירה על קשר נופי לעמק האלה באמצעות מבטים פתוחים.
הכנת נספח פרוגרמה לצורכי ציבור במסגרת תכנית שלד למתחם מגורים חדש, הכולל כ-4,500 יחידות דיור.
הפרוגרמה עסקה בנימוקים הכלכליים להרחבת שטחים לייעודי מבני משק (להרחבת הרפת), תעשייה (להרחבת המפעל הקיבוצי ולמיקום מפעלים נוספים), וכן שטח ייעודי לכפר אומנים.
הכנת פרוגרמה כוללת לכלל השימושים בפרויקט, במסגרת תכנון פינוי-בינוי של קריית הממשלה (שב"ס, משטרת ישראל, משב"ש והמשרד לביטחון לאומי), לצורך הקמת שכונה חדשה בהיקף של כ-600 אלף מ"ר. העבודה כוללת ניתוח ביקושים לתעסוקה, מסחר, פנאי וצרכי ציבור נוספים, ומתן המלצות לשילובם בתכנון הכולל של המתחם.
ליווי הרשות בתכנון פרוגרמטי וכלכלי על רקע תוספת של כ-30,500 יח"ד לעיר. פותח כלי פרוגרמה עירונית ודינאמית, המבוסס על תרחישי יעד וחלופות דמוגרפיות, המאפשר קבלת החלטות מבוססות נתונים. במסגרת הפרויקט ניתנים שירותי ייעוץ שוטפים לעירייה בתחום הפרוגרמה העירונית והכלכלית. פותח כלי חדשני לפרוגרמה עירונית ודינאמית לצורכי ציבור, הכולל תרחישי יעד עתידיים וחלופות דמוגרפיות, שמאפשרים לאגפי העירייה קבלת החלטות מדיניות בהתאם למכלול השיקולים ולמטרות השונות.
הכנת תכנית עבודה ופרוגרמה דינאמית לשכונת רמת אליהו, הכוללת התאמת קצב פינוי ובינוי של יחידות הדיור, לצד תכנון ופינוי מוסדות ציבור בהתאם לשלביות המימוש של הפרויקטים השונים בשכונה.
בחינת הצורך בתוספת שטחים לצורכי ציבור, בהתאם לעדכון מדיניות התכנון לאורך צירי הרק"ל ולתוספת יחידות הדיור הצפוי באזורים אלו.
ייעוץ בנושא פרוגרמה לצורכי ציבור, בהתאם להנחיות תמ"א 70, סביב התחנה מתוכננת העצמת זכויות בנייה משמעותית, אשר צפויה להביא לתוספת ניכרת של יחידות דיור בשטח עירוני מצומצם יחסית. בהתאם לכך, נדרשת בחינה ותכנון של הקצאת שטח ראוי ומתאים למוסדות ציבור, כדי לתת מענה לצרכים שיתווספו עם פיתוח המתחם.
העבודה בוחנת את ההשלכות הפרוגרומטיות של תוספת זכויות בנייה למגורים, המתבטאת בהכפלת זכויות הבנייה באמצעות תמהיל דירות קטנות (בשטח ממוצע של 50 מ"ר). מדובר בתוספת של כ-519 יחידות דיור מעבר למה שמאושר כיום – 373 יח"ד בגודל ממוצע של כ-70 מ"ר. העבודה כללה גיבוש הנחות ייחודיות למתחם ולתמהיל הדירות, בחינת מספר תרחישים, ביצוע ניתוחי רגישות להשלכות הפרוגרומטיות, וגיבוש המלצות ומסקנות לשילוב תוספת הדירות בתכנון הכולל של המתחם.
עם תוספת של כ-40,000 יחידות דיור לעיר רחובות, הוכנה תכנית אב למוסדות ציבור, שכללה ריכוז המלצות למיקום מוסדות ציבור בכל שכונה/רובע וברמה העירונית. וכן הקמת בסיס נתונים ממוחשב (Excel ו-GIS), בוצע חישוב הביקוש למוסדות ציבור עבור גודל האוכלוסייה העתידי, וחישוב מאזן השירותים הדרושים.
עריכת פרוגרמה לקביעת עקרונות גידול של העיר, הגדרת משקי הבית ועריכת מודל ממוחשב לחישוב מאזן הביקוש עבור שירותים ושטחי ציבור, לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בתכניות מאושרות ובתהליכים (כ-22,000 יח"ד). הפרוגרמה ממוחשבת ומאפשרת עדכון פשוט של הנחות העבודה ו/או תוספת יח"ד ומוסדות ציבור חדשים. העבודה כללה: כלי עבודה דינאמי, המאפשר לעירייה לעדכן הנחות עבודה בהתאם לשינויים במדיניות עירונית, בתכניות ו/או בהרכב הדמוגרפי-חברתי בעיר, מתן הנחיות לבינוי השטחים החומים ולהקצאות המבונות.
במסגרת העבודה נאסף מידע רחב על שימושים מניבים בעיר, לצורך בחינת הצורך העירוני הכולל בשטחי מסחר, תעסוקה ותעשייה, ומתוך כך נגזרו היקפי השטחים הייעודיים בתכנית. התכנית מציעה רובע חדש בעירוב שימושים הכולל כ-6,000 יחידות דיור וכ-2.5 מיליון מ"ר לתעסוקה. בנוסף, היא כוללת הסדרה קניינית ותכנונית של שכונות מיעוטים בלוד, והתחדשות של המרחב העירוני הוותיק.
תחזית אוכלוסייה מדויקת המבוססת על מודל מתקדם לקידום גילאים, במטרה לייעד את צרכי הציבור בשכונות החדשות לאורך ציר הזמן. הפרוגרמה שימשה בסיס להכרה בצרכים על ידי משרד החינוך ולהענקת הרשאות לבניית מוסדות חינוך. הפרויקט כלל ניתוח ואפיון של התמהיל החברתי באוכלוסייה – תמהיל משקי בית, מוצא גאוגרפי קודם, שיוך מגזרי ועוד. ההמלצות גובשו תוך התייחסות לסוגיות חברתיות כגון קצבי אכלוס וחיבור בין קהילת המהגרים לתושבים הוותיקים באמצעות שירותי חינוך וקהילה.
במסגרת תוספת של כ-16,000 יחידות דיור לעיר, הוכנה עבור עיריית טירת כרמל פרוגרמה עירונית דינאמית לצורכי ציבור, ניתוח כושר נשיאה, ומסמך תכנית אב לצרכי ציבור וחינוך – בהתאמה לתכנית המתאר הכוללנית ובתיאום עם כלל מחלקות ואגפי העירייה. העבודה כללה סקירה וניתוח של המצב הקיים והחזוי בתחומי החינוך, השירותים הציבוריים והדמוגרפיה; חישוב הביקוש העתידי לשטחי ציבור ומוסדות; מיפוי פריסת שימושי הקרקע וייעול ניצול הקרקע המיועדת למוסדות ציבור; ובחינת כושר הנשיאה העירוני למוסדות חינוך. בסיום הוגש מסמך הכולל סל פתרונות וכלים ליישום עד לשנת 2040.
על רקע תוספת של 48,000 יחידות דיור לעיר חדרה. העבודה כללה סיכום של המצב הקיים בתחומי מוסדות הציבור, שטחים ציבוריים למבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, והקמה של בסיס נתונים ממוחשב (Excel ו-GIS). בוצע חישוב הביקוש העתידי למוסדות ציבור, ניתוח מאזן השירותים הדרושים, וריכוז המלצות למיקום מוסדות ציבור בכל שכונה ורובע, וכן ברמה העירונית. הפרוגרמה כללה תחזיות דינאמיות לפי שכונות, רובעים ורמה עירונית, בהתבסס על תחזיות אוכלוסייה ויחידות דיור למספר חומשים, תוך בחינת כושר הנשיאה של תאי שטח ציבוריים, שיעורי מימוש תכניות, וניתוח GIS. התוצר הוגש בפורמט Excel לשימוש שוטף של מחלקת תכנון העיר, וכלל גם הדרכת צוות העירייה על הפעלת הכלי.
בעקבות תוספת של 8,000 יחידות דיור לעיר, הוכנה פרוגרמה דינאמית ומפורטת בכלל הרמות – שכונתית, רובעית ועירונית – שכללה תחזיות אוכלוסייה ויחידות דיור למספר חומשים, בחינת פוטנציאל מימוש וכושר נשיאה של תאי שטח ציבוריים, וניתוחי GIS לתמיכה בקבלת החלטות ובגיבוש פתרונות. העבודה כללה סיכום המצב הקיים של מוסדות הציבור ושטחים ציבוריים, בניית בסיס נתונים ממוחשב (באקסל וב-GIS), חישוב הביקוש למוסדות הציבור בהתאם לגידול הצפוי באוכלוסייה, ניתוח מאזן השירותים הדרושים, וגיבוש המלצות למיקום מוסדות בכל שכונה וברמה העירונית.
פיתוח כלי חדשני לתכנון פרוגרמה עירונית דינאמית לצרכי ציבור, תוך שילוב של תרחישים דמוגרפיים ומדיניות תכנונית. הכלי משמש את אגפי העירייה לקבלת החלטות מושכלות. במסגרת הפרויקט צוות היועצים מלווה אגפים שונים בעירייה – הנדסה, גזברות, חינוך ורווחה בכתיבת חוות דעת, ניתוח כלכלי ומרחבי, תכנון עירוני, וסיוע בקבלת החלטות בהתאם לבסיס נתונים שהוקם לשירותים חברתיים.
תב"ע לשטח של כ-805 דונם בדרום העיר רחובות, בין בית החולים קפלן ושכונת חבצלת לבין כביש 40 וכביש 411. במסגרת התכנית ייבנו כ-2,500 יחידות דיור, כ-700,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך, מבני ציבור, מסוף תחבורה ושטחים פתוחים הכוללים פארקים רחבי היקף.
קידום וניהול תכנון של תוכנית להתחדשות עירונית עבור שכונה הממוקמת באזור בעל ביקוש גבוה, בסמוך לתחנת מטרו מתוכננת ולצירי תנועה מרכזיים. השכונה חוותה בעבר ניסיונות להתחדשות עירונית שלא צלחו.
קידום התוכנית כוללת ניהול תהליך התכנון, לרבות תיאום מקצועי, ניהול צוות יועצים והובלת התהליך הסטטוטורי מול כלל הגורמים הרלוונטיים.
תכנית להקמת רובע עירוני חדש בעיר כפר יונה, הכולל כ-7,500 יחידות דיור, על קרקע פרטית מרובת בעלים. היוזמה לקידום התכנית היא של חברת "דירה להשכיר" ובשיתוף עם עיריית כפר יונה.
ניהול התכנון הסטטוטורי, כולל: ניהול צוות התכנון, תיאום מול גורמים ומוסדות תכנון, ניהול לוחות זמנים ותקציב, מעקב אחר משימות וקדימותן, וליווי מלא של כל שלבי ההליך התכנוני. בנוסף, ייעוץ סביבתי לתכנון בר קיימא.
תכנית מתאר להתחדשות עירונית בשכונת גבעת אולגה בחדרה, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון ועיריית חדרה. התכנית נועדה ליצור מסגרת תכנונית שתאפשר את שיקום השכונה והתחדשותה לאורך זמן.
ניהול הפרויקט כלל: ריכוז, ליווי וניהול של צוות התכנון, בקרה על עמידה ביעדים ובמשימות, ריכוז משימות רוחביות, עבודה מול הרשויות המוסמכות ומוסדות התכנון, תיאום מול בעלי עניין, ושותפות מלאה בכלל שלבי הליך התכנון.
תכנית להתחדשות עירונית למתחם הראשון בנשר המקודם בתמ"ל 2031א. המתחם ממוקם באזור אסטרטגי, מישורי, וצמוד למרכז העסקים הראשי המתוכנן של העיר, בהתאם לתכנית המתאר. התכנית כוללת כ-400 יחידות דיור קיימות וכ-1,000 יחידות דיור חדשות, והוגשה במסגרת הוותמ"ל. התכנית אושרה וקיבלה תוקף בדצמבר 2024.
הפרויקט כלל: ניהול צוות יועצים, ניהול לוחות זמנים ותקציב, תיאומים מול גורמים ובעלי עניין, פתרון חסמים לאורך הדרך, וקשר שוטף מול צוות הוותמ"ל.
התחדשות עירונית בשטח של כ-53 דונם במרכז העיר לוד, הכוללת 16 מבני מגורים, מבני ציבור ומבני מסחר. במסגרת התכנית מוצעת הקמתן של 764 יחידות דיור, שטחי משרדים וקומת קרקע מסחרית, בתמהיל מגוון ובבינוי בגבהים שבין 8 ל-27 קומות. התכנית כוללת חיזוק של 3 מבני מגורים קיימים לאורך רחוב י"א חללי מינכן, הכוללים 48 דירות. החיזוק יבוצע באמצעות תוספת שטח להרחבת הדירות הקיימות ותוספת קומות מעל המבנים הקיימים.
התוכנית קובעת סל כלים עירוני-מקומי להתחדשות מבנה בודד במסלול הריסה ובנייה, תוך עידוד איכות אדריכלית, שיפור רווחת הדיירים, יצירת מגוון יחידות דיור ושדרוג המרחב הציבורי. התוכנית משמשת מתווה מסגרת תכנונית להתחדשות מבנית במסלול הריסה ובנייה, בהתאם ליכולת הנשיאה של המרחב העירוני ולצביון העיר. ניהול תהליך התכנון הסטטוטורי כולל אחריות על לוחות הזמנים, ביצוע המשימות, תיאום מול הגורמים השונים, ניהול צוות היועצים וישיבות העבודה.
תוכנית התחדשות עירונית למתחם ביאקובסקי, קדושי מצרים והרצל. התוכנית עוסקת בתכנון וביצוע תשתיות ציבוריות התומכות בהתחדשות העירונית במתחם. קידום וניהול התוכנית כולל ניהול צוות יועצים, גיבוש מסמכי התוכנית וליווי התהליך הסטטוטורי לכל אורכו.
תכנית להתחדשות עירונית הכוללת את מתחם קניון לוד ומגדל הקיסר. התכנית כוללת 756 יח"ד קיימות ו-3,400 יח"ד מתוכננות, בבנייה מגוונת לגובה של עד 33 קומות. קידום וניהול התוכנית כולל ניהול צוות יועצים, גיבוש מסמכי התוכנית וליווי התהליך הסטטוטורי לכל אורכו, והתנהלות שוטפת מול החברה הכלכלית, עיריית לוד ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
תכנית מפורטת בשטח של כ-5,800 דונם במפרץ חיפה, הכוללת אזורי תעשייה, תעסוקה ומרכז עירוני בהיקף של למעלה מ-4 מיליון מ"ר, וכן שכונות מגורים הכוללות כ-5,000 יחידות דיור. שטח התכנית כולל אזורי תעשייה ותעסוקה קיימים, לרבות מתחם בתי הזיקוק חיפה המיועד לפינוי, אזור התעשייה של קריית אתא, חוצות המפרץ, ומתחם סדנאות אפריים של רכבת ישראל.
התכנית משתרעת על פני שלוש רשויות מקומיות: חיפה, קריית אתא והמועצה האזורית זבולון.
היא כוללת מערכות תחבורה קיימות ומתוכננות, ובהן: קווי רכבת כבדה, רק"ל נופית, קווי מטרונית, וכן צירים תחבורתיים חדשים – לרבות חיבורים לכביש 22, רחוב ההסתדרות וחלוצי התעשייה.
צוות הניהול של התוכנית כולל יועצים סביבתיים, מוביל מתכננים רב תחומיים ובממשק עם צוותי תכנון מקבילים המשלימים את תכנון מפרץ חיפה. עורכי התכנית: אדריכלית עדן בר ואדריכל ראם מאיר, ממשרד בר לוי אדריכלים.
תכנית בהיקף של כ-8,000 יחידות דיור בעירוב שימושים: מגורים, תעסוקה, מסחר ומוסדות ציבור. שטח התכנית משתרע על פני כ-1,245 דונם (צפויה הגדלה), וכולל פתרונות תחבורתיים משמעותיים כגון כבישים עוקפים ומחלפים.
ניהול הפרויקט כולל: ניהול צוות היועצים, גיבוש מסמכי התכנית, עבודה מול הרשויות המוסמכות ומוסדות התכנון, תיאומים עם גורמים ובעלי עניין, הגדרת משימות ליועצי התכנית, ושותפות מלאה בכל שלבי הליך התכנון.
תכנית המקודמת במסלול ותמ"ל, להקמת רובע חדש בעיר הכולל כ-7,000 יחידות דיור וכ-2.5 מיליון מ"ר לתעסוקה. בנוסף, כוללת הסדרה קניינית ותכנונית של שכונות מיעוטים בלוד והתחדשות מרחב העיר הוותיקה.
ניהול הפרויקט כולל: ניהול צוות היועצים, לוחות זמנים ותקציב, הגדרה וניהול של משימות, ניהול ממשקים עם בעלי העניין והשותפים בתהליך, הצגת התכנית בפורומים השונים, ניהול קונפליקטים ותיאום תכנון.
ניהול תכנון לתמ"ל 1087 – התוכנית כוללת כ-11,000 יחידות דיור, תחנת רכבת, שטחי תעסוקה, דרכים ותשתיות. במסגרת ניהול התכנון: ניהול צוות היועצים, גיבוש מסמכי התוכנית, עבודה מול הרשויות המוסמכות ומוסדות התכנון, תיאומים עם גורמים ובעלי עניין, הגדרת משימות ליועצי התוכנית, ושותפות מלאה בכל שלבי הליך התכנון.
הפרויקט כולל ניהול צוות היועצים, קביעת לוחות זמנים, הגדרה וניהול של משימות, קידום התכנית וניהול הממשקים בין בעלי העניין השונים ומוסדות התכנון – כל זאת מתוך ראייה רחבה לקידום התכנית עד לאישורה בוועדה המחוזית.
תמ"א 10ג/13 עוסקת בהסדרה תכנונית של רצועה ימית ייעודית להולכת חשמל. ניהול הפרויקט כולל: ניהול צוות היועצים, לוחות זמנים ותקציב, הגדרה וניהול של משימות, ניהול ממשקים עם בעלי העניין והשותפים בתהליך, הצגת התכנית בפורומים השונים, ניהול קונפליקטים ותיאום תכנון. בנוסף, החברה שימשה גם כעורכת התוכנית, ראש צוות התכנון, ייעוץ סביבתי והובלה של כלל ההיבטים התכנוניים והסביבתיים של הפרויקט.
תכנית תשתית לאומית (תת"ל 148) להקמת מתקן אגירת אנרגיה בשטח קיבוץ מגן, בתחומי המועצה האזורית אשכול, בעוטף עזה. במסגרת התת"ל, החברה משמשת גם כמתכנן הראשי של התוכנית ועורכת את התכנית על כלל היבטיה – תכנוניים, תשתיתיים וסביבתיים.
ניהול הפרויקט כולל: קידום תכנית העבודה, קביעת לוחות זמנים, ניהול צוות היועצים, ועבודה מול מזמין העבודה, גורמי העניין וצוות הות"ל.
קידום, עריכה וניהול של תכנית תשתית לאומית עבור חברת נגה – ניהול מערכת החשמל, לתכנון שלושה תחמ"שים ומסעפים לקו מתח עליון באורך של כ-10 ק"מ באזור בית שאן ועמק חרוד, כחלק מהיערכות לעמידה ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת. העבודה כוללת בחינות סטטוטוריות, התוויית חלופות תכנון, תיאום עם בעלי עניין, ניהול צוות יועצים, עריכת מסמכי תכנית, קידום התכנית מול מוסדות התכנון, והובלת ניהול תקציב ולוחות זמנים.
תכנית מפורטת הכוללת תוספת של כ-4,400 יחידות דיור במעטפת העיר אלעד וכ-1.2 מיליון מ"ר תעסוקה. במסגרת הפרויקט נכללו: הכנת פרוגרמה למוסדות ציבור, ניהול לוחות זמנים ותקציב, ייעוץ סביבתי, ניהול צוות היועצים ומעקב שוטף אחר ביצוע משימות.
